טוב, את הפרק הזה הבטחתי לעצמי שאכתוב בשלב זה או אחר. אני חושב שפשוט אזרום איתו, בלי סדר מסויים.
אני בטוח שנהיה הרבה יותר חדים בסוף התקופה שלנו פה, אבל כבר הספקנו לשים לב לכמה דברים ששוים איזכור - כמה מהם טעימים, כמה מוזרים, כמה מצחיקים (בסיטואציות מסויימות), וכמה מהם פשוט קיימים - תבחרו אתם איך לתייג אותם.
בטוח שעוד יצטרפו לרשימה עוד כמה דברים עם הזמן - היו בטוחים שאדאג לעדכן.
קולינריה וחיות אחרות:
כופתאות, נקניק ודג מלוח
כשרק הגענו לקייב
אני בטוח שאם היינו בטיול באוקראינה, היינו דואגים לרשום את שמות המאכלים ואולי את שם המסעדה - אך כיוון שהתרכזנו בלהיות בשוק הפרטי שלנו - אז רק אוכל לתאר.
מיכאל המליץ על כופתאות בשר ועוף (מאכל אוקראיני טיפוסי) - והיה פשוט טעים. מיכאל עצמו הזמין מנה של נקניק מטובל עם חרדל בצד ולחם. למנה ראשונה הזמנו דג מלוח עם בצל ושמיר והיה מעולה.
אני קיבלתי שוקולד חם סמיך (כמו ששמים על גלידה) אחרי שניסיתי להזמין שוקו חם. משום מה זה הופיע בתפריט השתיה...
אז הזמנו גם גלידה וגאלנו את השוקולד מייסוריו, בשימוש נכון והגיוני בו. גם מיכאל לא הבין את הקשר בין זה לשתיה אבל זרמנו עם זה (וממש לא רצינו להרגיז את המלצריות יותר ממה שהן כבר היו.....או כך היה נראה....).
למסעדה חזרנו פעם נוספת, לעוד כופתאות ומרק עוף עם ביצי שלו. היה תענוג.
מי ברז
מי הברז בקייב ובבויורקה (איפה שאנחנו ממוקמים כרגע) הם לא לשתיה. לא מומלץ כך אומרים זקני העיר. אז קונים מים מינרלים כמו בארץ. אז במקום שישיות מי עדן וכד', פה מוכרים בקבוקי 6 ליטר. חייב לציין שזה יותר נוח מאשר השישיות. גם לסחוב את זה יותר נוח וזה לא מתפרק בדרך. החסרון הוא שאי אפשר לקחת אותם לטיולים אם רוצים או למלא בהם מיץ ולשים במקרר - חוץ מזה, סבבה.
חגורות בטיחות:
יש פה אנטי באוקראינה. נראה שהרעיון של חגורות בטיחות פוגע ואף מעליב. ברכבים הישנים (ויש פה רכבים ישנים....) אי אפשר לצפות לחגורה, וברכבים חדשים יחסית שבאים עם חגורות - פשוט לא משתמשים. אין לנו ספק שנצטרך מתישהו לנסוע עם דניאל בלי חגורת בטיחות או הסדר בטיחותי אחר. ככה זה פה. שמענו מאנשים שהיו צריכים לעבור מרחקים עצומים באוקראינה עם ילד על הברכיים ובלי חגורה - לא להם ולא לילד. מפחיד.
חלונות שחורים
סטארט-אפ באוקראינה ללא ספק.
ננסה להגדיר את זה כך - אחוז הרכבים עם חלונות מושחרים על הכביש הוא גבוה מאד. במיוחד אם זה רכב חדש יחסית. העלנו ארבע סברות לסיבה (אחרי שפסלנו את כל השאר) - או שזה פשוט שלא יזהו אותך בגלל קשריך המפוקפקים, או שזה כדי שלא יראו שאתה מדבר בנייד תו"כ נהיגה, או שאתה עוסק באימוץ בין ארצי (שני רכביה של העמותה הם בעלי חלונות שחורים....), או כל הסיבות ביחד...
תאונה בכיכר
הדירה שלנו בבויורקה נמצאת בבנייני מגורים שיושבים ממש על הכיכר שנכנסת לעיירה מכיוון קייב.
עדיין לא הצלחנו להבין מה הם חוקי התנועה שעל פיהם נוהגים בתוך הכיכר. מצד אחד של הכיכר נותנים זכות קדימה למכוניות שבכיכר, מצד שני שלה נותנים לאלו שבאים מחוצה לה...יש בה כל הזמן שני מסלולי מכוניות.....בלאגן. תהיתי מתי נחזה בתאונה הראשונה שם וזו לא איחרה לבוא. גם אם הנהגים מיומנים בחוסר חוקיות שכזה, משהו צריך לקרות..מתישהו. אני מניח שזה תופס לכל מקום עם מכוניות אבל בלאגן כזה....מרתק.
קוד מוצפן
זו פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בכזה מנעול. קודם תמונה ואח"כ הסבר.
הידית בצד ימין למעלה טיפה - ידית משיכה לפתיחה. הכפתורים - קוד לפתיחה. עד כאן הכל בסדר. מה הקאטצ'?
את הקוד לא מספיק רק ללחוץ על הספרות אלא צריך ללחוץ עליהן ביחד באותו הזמן - רק כך הדלת נפתחת. כלכך שיעשע אותי לראות את זה, שהורדתי את מיכאל למטה לצלם אותו בוידאו עושה את זה. הקוד בדלת הזו היה 2-6-9-0 ואם יש לכם קניות ביד ויורד גשם והרצפה בוצית - אכלתם אותה (וגם ככה בלי קניות עם ידיים פנויות זה לא פשוט). כדאי לחשוב על לקחת אתכם מלווה שיעזור בשלב הפתיחה...
חלוקים
נראה שזו איזה אופנה באוקראינה - חלוקים לבנים. רואים אותם בכל מקום. מהמטפלות בבית הילדים של דניאל ועד עובדות בסופר ועוד נותני שירותים. אין יום שלא נתקלים באיסה חלוק לבן.
סופר-מרקט
אז אפילו בכפר שלנו, בויורקה, יש 1-2 סופרים די משוכללים עם קופות ומגוון סביר של מצרכים (עדיין לא מצאנו דבש וקטשופ...).
אבל יש את הסופרים הקטנים. הם המעניינים. יש לנו אחד ממש בבניין שאנו גרים. החנות קטנה מאד וצרה. בפעם הראשונה שנכנסנו ראינו טור אנשים עומדים מחכים לתורם מול הקופאית (אחת). לאף אחד לא היו מצרכים ביד - מוזר.אבל אנחנו ישראלים מיד התחלנו לשלוף מוצרים מהמדפים...המוכרת ראתה והתחילה להחליף צבעים והסבירה ברוסית שרק היא נותנת את המצרכים....עשינו את ההקשר לאנשים נטולי המצרכים בחנות.
חוץ מזה החנויות הקטנות האלו בד"כ כלכך צרות שזה ממש סיפור לוגיסטי לתת למי ששילם לצאת. ואם הוא/יא אוקראיני/ת גדול/ה זו בכלל משימה שכרוכה בהתחככות אנושית. מזל שהבאנוו שיחון ברוסית - זה חוסך לנו את תנועות הידיים (אם אנחנו מצליחים לבטא נכון את המילה).
פיספסנו פניה? בואו ונעשה רוורס
הפעם זה לא אחר מנציג העמותה שלקח אותנו חזרה מקייב לעיירה בויורקה. אני כנראה אשייך את זה לישראליות. פיספס את הפניה לבויורקה מהאוטוסטרדה, ובלי לחשוב פעמיים, עשה רוורס של 100 מטר חזרה, כשמאחוריו מכוניות. אמרתי אוטוסטרדה? כתבתי 100 מטר?
סל קניות
כמעט ואין פה לקבל שקיות בחניות. כדאי להצטייד בשקית אישית פרטית. למזלינו החלטנו להביא איתנו סל קניות פרקטי וקומפקטי שתפרה סבתא מרים והביאה לנו בביקורה בבודפשט. סתם היה נראה לנו שמיש. ואכן הוא הציל אותנו ומאפשר לנו לעשות קניות גדולות יחסית. לא יוצאים מהבית בלעדיו. תודה לסבתא מרים.
טיפת מזל
ליד הדירה, ברחוב שלנו כנראה ועושים עבודות שיפוץ. לא בטוחים אבל ספרנו כבר שני בורות פתוחים בצדדי הרחוב. כל אחד בור בור. שפת הבור הוא צמיג של רכב מסויים אבל הצמיג לא בולט יותר מדי מעל האדמה. מניחים שהרעיון הוא שאם אתה הולך בלילה ואמור ליפול לבור, לפחות שהפתח שלו יהיה טיפה רך ושלא תשבור אזו ציפורן תו"כ הכניסה אליו.
לא יודע למה לקשור את זה אבל המעלית בבניין שלנו מתחילה רק מקומה 3.
זהו לכרגע. חיבוקים, דיגדוגים ונשיקות לכל האחיינים שלנו מכל הצדדים (צאפחה לאלו שעברו את גיל 10).
אוהבים.
אני בטוח שנהיה הרבה יותר חדים בסוף התקופה שלנו פה, אבל כבר הספקנו לשים לב לכמה דברים ששוים איזכור - כמה מהם טעימים, כמה מוזרים, כמה מצחיקים (בסיטואציות מסויימות), וכמה מהם פשוט קיימים - תבחרו אתם איך לתייג אותם.
בטוח שעוד יצטרפו לרשימה עוד כמה דברים עם הזמן - היו בטוחים שאדאג לעדכן.
קולינריה וחיות אחרות:
כופתאות, נקניק ודג מלוח
כשרק הגענו לקייב
אני בטוח שאם היינו בטיול באוקראינה, היינו דואגים לרשום את שמות המאכלים ואולי את שם המסעדה - אך כיוון שהתרכזנו בלהיות בשוק הפרטי שלנו - אז רק אוכל לתאר.
מיכאל המליץ על כופתאות בשר ועוף (מאכל אוקראיני טיפוסי) - והיה פשוט טעים. מיכאל עצמו הזמין מנה של נקניק מטובל עם חרדל בצד ולחם. למנה ראשונה הזמנו דג מלוח עם בצל ושמיר והיה מעולה.
אני קיבלתי שוקולד חם סמיך (כמו ששמים על גלידה) אחרי שניסיתי להזמין שוקו חם. משום מה זה הופיע בתפריט השתיה...
אז הזמנו גם גלידה וגאלנו את השוקולד מייסוריו, בשימוש נכון והגיוני בו. גם מיכאל לא הבין את הקשר בין זה לשתיה אבל זרמנו עם זה (וממש לא רצינו להרגיז את המלצריות יותר ממה שהן כבר היו.....או כך היה נראה....).
למסעדה חזרנו פעם נוספת, לעוד כופתאות ומרק עוף עם ביצי שלו. היה תענוג.
מי ברז
מי הברז בקייב ובבויורקה (איפה שאנחנו ממוקמים כרגע) הם לא לשתיה. לא מומלץ כך אומרים זקני העיר. אז קונים מים מינרלים כמו בארץ. אז במקום שישיות מי עדן וכד', פה מוכרים בקבוקי 6 ליטר. חייב לציין שזה יותר נוח מאשר השישיות. גם לסחוב את זה יותר נוח וזה לא מתפרק בדרך. החסרון הוא שאי אפשר לקחת אותם לטיולים אם רוצים או למלא בהם מיץ ולשים במקרר - חוץ מזה, סבבה.
חגורות בטיחות:
יש פה אנטי באוקראינה. נראה שהרעיון של חגורות בטיחות פוגע ואף מעליב. ברכבים הישנים (ויש פה רכבים ישנים....) אי אפשר לצפות לחגורה, וברכבים חדשים יחסית שבאים עם חגורות - פשוט לא משתמשים. אין לנו ספק שנצטרך מתישהו לנסוע עם דניאל בלי חגורת בטיחות או הסדר בטיחותי אחר. ככה זה פה. שמענו מאנשים שהיו צריכים לעבור מרחקים עצומים באוקראינה עם ילד על הברכיים ובלי חגורה - לא להם ולא לילד. מפחיד.
חלונות שחורים
סטארט-אפ באוקראינה ללא ספק.
ננסה להגדיר את זה כך - אחוז הרכבים עם חלונות מושחרים על הכביש הוא גבוה מאד. במיוחד אם זה רכב חדש יחסית. העלנו ארבע סברות לסיבה (אחרי שפסלנו את כל השאר) - או שזה פשוט שלא יזהו אותך בגלל קשריך המפוקפקים, או שזה כדי שלא יראו שאתה מדבר בנייד תו"כ נהיגה, או שאתה עוסק באימוץ בין ארצי (שני רכביה של העמותה הם בעלי חלונות שחורים....), או כל הסיבות ביחד...
תאונה בכיכר
הדירה שלנו בבויורקה נמצאת בבנייני מגורים שיושבים ממש על הכיכר שנכנסת לעיירה מכיוון קייב.
עדיין לא הצלחנו להבין מה הם חוקי התנועה שעל פיהם נוהגים בתוך הכיכר. מצד אחד של הכיכר נותנים זכות קדימה למכוניות שבכיכר, מצד שני שלה נותנים לאלו שבאים מחוצה לה...יש בה כל הזמן שני מסלולי מכוניות.....בלאגן. תהיתי מתי נחזה בתאונה הראשונה שם וזו לא איחרה לבוא. גם אם הנהגים מיומנים בחוסר חוקיות שכזה, משהו צריך לקרות..מתישהו. אני מניח שזה תופס לכל מקום עם מכוניות אבל בלאגן כזה....מרתק.
קוד מוצפן
זו פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בכזה מנעול. קודם תמונה ואח"כ הסבר.
הידית בצד ימין למעלה טיפה - ידית משיכה לפתיחה. הכפתורים - קוד לפתיחה. עד כאן הכל בסדר. מה הקאטצ'?את הקוד לא מספיק רק ללחוץ על הספרות אלא צריך ללחוץ עליהן ביחד באותו הזמן - רק כך הדלת נפתחת. כלכך שיעשע אותי לראות את זה, שהורדתי את מיכאל למטה לצלם אותו בוידאו עושה את זה. הקוד בדלת הזו היה 2-6-9-0 ואם יש לכם קניות ביד ויורד גשם והרצפה בוצית - אכלתם אותה (וגם ככה בלי קניות עם ידיים פנויות זה לא פשוט). כדאי לחשוב על לקחת אתכם מלווה שיעזור בשלב הפתיחה...
חלוקים
נראה שזו איזה אופנה באוקראינה - חלוקים לבנים. רואים אותם בכל מקום. מהמטפלות בבית הילדים של דניאל ועד עובדות בסופר ועוד נותני שירותים. אין יום שלא נתקלים באיסה חלוק לבן.
סופר-מרקט
אז אפילו בכפר שלנו, בויורקה, יש 1-2 סופרים די משוכללים עם קופות ומגוון סביר של מצרכים (עדיין לא מצאנו דבש וקטשופ...).
אבל יש את הסופרים הקטנים. הם המעניינים. יש לנו אחד ממש בבניין שאנו גרים. החנות קטנה מאד וצרה. בפעם הראשונה שנכנסנו ראינו טור אנשים עומדים מחכים לתורם מול הקופאית (אחת). לאף אחד לא היו מצרכים ביד - מוזר.אבל אנחנו ישראלים מיד התחלנו לשלוף מוצרים מהמדפים...המוכרת ראתה והתחילה להחליף צבעים והסבירה ברוסית שרק היא נותנת את המצרכים....עשינו את ההקשר לאנשים נטולי המצרכים בחנות.
חוץ מזה החנויות הקטנות האלו בד"כ כלכך צרות שזה ממש סיפור לוגיסטי לתת למי ששילם לצאת. ואם הוא/יא אוקראיני/ת גדול/ה זו בכלל משימה שכרוכה בהתחככות אנושית. מזל שהבאנוו שיחון ברוסית - זה חוסך לנו את תנועות הידיים (אם אנחנו מצליחים לבטא נכון את המילה).
פיספסנו פניה? בואו ונעשה רוורס
הפעם זה לא אחר מנציג העמותה שלקח אותנו חזרה מקייב לעיירה בויורקה. אני כנראה אשייך את זה לישראליות. פיספס את הפניה לבויורקה מהאוטוסטרדה, ובלי לחשוב פעמיים, עשה רוורס של 100 מטר חזרה, כשמאחוריו מכוניות. אמרתי אוטוסטרדה? כתבתי 100 מטר?
סל קניות
כמעט ואין פה לקבל שקיות בחניות. כדאי להצטייד בשקית אישית פרטית. למזלינו החלטנו להביא איתנו סל קניות פרקטי וקומפקטי שתפרה סבתא מרים והביאה לנו בביקורה בבודפשט. סתם היה נראה לנו שמיש. ואכן הוא הציל אותנו ומאפשר לנו לעשות קניות גדולות יחסית. לא יוצאים מהבית בלעדיו. תודה לסבתא מרים.
טיפת מזל
ליד הדירה, ברחוב שלנו כנראה ועושים עבודות שיפוץ. לא בטוחים אבל ספרנו כבר שני בורות פתוחים בצדדי הרחוב. כל אחד בור בור. שפת הבור הוא צמיג של רכב מסויים אבל הצמיג לא בולט יותר מדי מעל האדמה. מניחים שהרעיון הוא שאם אתה הולך בלילה ואמור ליפול לבור, לפחות שהפתח שלו יהיה טיפה רך ושלא תשבור אזו ציפורן תו"כ הכניסה אליו.
לא יודע למה לקשור את זה אבל המעלית בבניין שלנו מתחילה רק מקומה 3.
זהו לכרגע. חיבוקים, דיגדוגים ונשיקות לכל האחיינים שלנו מכל הצדדים (צאפחה לאלו שעברו את גיל 10).
אוהבים.
.jpg)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה