החלטתי לעשות פרק קטן על העיירה בויירקה.
למי מכם שמתעניין איפה אנחנו ממוקמים ואיך נראית התפאורה הכללית - זה פרק בשבילו.
אחרי הכל אנחנו גרים כאן כבר לא מעט זמן, ונהנים כמעט מכל שירותי העיירה, ובכל מקרה היא העיירה שבה גדל שניאל עד עכשיו ולכן דורשת איזכור.
לא עלאה כמעט בפרטים דמוגרפיים, טופוגרפיים והיסטוריים - רק פרטים שאנחנו רואים ושמים לב אליהם מנקודת המבט הצרה שלנו.
אז הפרק יכלול מכל וכל - כל מה שיש לומר עד כה, בכל נושא, מוזר ככל שיהיה. חלק מהדברים דנו בהם בפרקים קודמים אך מקומם גם פה.
כמו כן כללתי בפרק זה קישור למפה שהכנתי ב Google MAPS ובה פרטים שונים כולל איפה אנו גרים, בית הילדים ומסלול המונית שלוקחת אותנו לשם. תוכלו להתרשם איך נראית העיירה (או הכפר) מצילומי לווין. הרעיון שנוכל לעזור לאנשים אחרים שיבואו לאמץ מפה - לנו בטוח שמפה כזו היתה עוזרת.
והנה הוא לפניכם: העיירה בויירקה
בואו ונתחיל.
העיירה בויירקה ממוקמת 40 ק"מ דרומית מערבית לקייב, (ראו תמונה) ומונה כ 50 אלף תושבים (לא הצלחנו לראות עד כה שום צפיפות אנושית מינמלית שתסביר את הנתון הזה - יכול להיות שקר אז כולם בבתים).
התרבות היא שונה אין ספק. אמנם יש בנייה חדשה פה ושם אך זה נראה שבהרבה מובנים זה מרגיש כמו 20 שנה אחורה.
משהותינו פה היה קשה לזהות שירותי עירייה למשל - כמו ניקיון הרחובות ושיפוץ או סידור העיירה, ואפילו משטרה כמעט ולא רואים (שוב, יכול להיות שבגלל הקור).
שטח נרחב מהעיירה הם בתי קרקע ישנים, חלקם משופצים טיפה - אבל ניתן לזהות בניית עץ, חצרות ישנות - כמו בסיפורים.
עוד לא עשינו זאת - אבל נראה שלטייל פה בין הבתים זה ממש כמו להיכנס לסיפור ישן.
העיירה גם מוקפת יערות.
בורות
בורות פתוחים ברחוב הם חלק מהשיגרה (דיברנו על כך בפרקים קודמים ומאז גם מצאנו עוד בור - כך שחשבנו לתעד אותם שוב), מה שגורם לחשוב שללכת פה בלילה זה ממש לא רצוי. בינתיים תיעדנו שני מינים של בורות - המרובע והעגול. העגול מתאפיין בצמיג שמעטר את שפתיו והמרובע....הוא פשוט מרובע. נראה שליפול לתוך שניהם בלילה זה לא ממש נעים.
הכיכר המבולגנת
לידינו יש כיכר שהיא הכניסה לעיירה מכיוון קייב (ראו מפה העיירה בויירקה). קראנו לה הכיכר המבולגנת, כי לא הצלחנו להבין את החוקיות שבה. אתמול נפל האסימון - אכן מצאנו עדות לשלטים שאומרים לרכבים הנכנסים לכיכר שזו אכן כיכר (ראו תמונה) - אך החוקיות שונה מבארץ (או בכל מקום אחר שאני הייתי בו עד היום): הזכות קדימה היא למי שנכנס לכיכר ולא למי שבתוכה.
בכל מקרה בתמונה אתם יכולים להבחין שהפרסום פה עובד - אני השתכנעתי משלט הפרסום בלי אפילו לדעת על מה הוא ולמה.
אנשים
האנשים פה נחמדים כך נראה. אין כמעט סיכוי למצוא מישהו דובר אנגלית, אבל ניתן לראות שהם ינסו להבין ולעזור גם אם אינם יכולים לתקשר. הם די חייכנים ומדברים אלינו ברוסית גם אחרי שאמרנו "English English" - ואפילו מגבירים את הקצב ךכ נראה.
הרבה הולכים ברגל, צעירים וזקנים (וכלבים כמובן), ויש שרותי מוניות שירות שאפשר לעצור בכל מקום. כבר למדנו לומר לנהג "עצור לי פה בבקשה" (אוסטנויטה זדס פז'לויסטה) ואני חושב שזה המשפט הכי חיוני בינתיים.
הבניין שלנו:
הבניין בו אנו מתגוררים הוא בלוק מרובע ומאד לא חינני.
ליד דלתהבניין מצטופפים כמה כלבים בעיקר בלילה ומוקדם בבוקר - ואנו תוהים איך הם מעבירים את הלילה בקור הזה.
פעם אחת כבר נתנו להם נקניק לארוחת בוקר.
אנחנו שמחים לבשר שהמעלית בבניין, שעד עכשיו פעלה רק מקומה 3, פועלת עכשיו (טפו טפו טפו) גם מקומה 1. פשוט תענוג.
במכולת השכונתית כבר מכירים אותנו ומחייכים אלינו כשאנו מנסים לבטא מה אנחנו רוצים.
פחי האשפה לא רוקנו כבר כמה ימים. היינו מטלפנים לעירייה, באמת.
עד כאן. תהנו קצת מתמונות של העיירה. יש לה קסם משלה, אין ספק.
למי מכם שמתעניין איפה אנחנו ממוקמים ואיך נראית התפאורה הכללית - זה פרק בשבילו.
אחרי הכל אנחנו גרים כאן כבר לא מעט זמן, ונהנים כמעט מכל שירותי העיירה, ובכל מקרה היא העיירה שבה גדל שניאל עד עכשיו ולכן דורשת איזכור.
לא עלאה כמעט בפרטים דמוגרפיים, טופוגרפיים והיסטוריים - רק פרטים שאנחנו רואים ושמים לב אליהם מנקודת המבט הצרה שלנו.
אז הפרק יכלול מכל וכל - כל מה שיש לומר עד כה, בכל נושא, מוזר ככל שיהיה. חלק מהדברים דנו בהם בפרקים קודמים אך מקומם גם פה.
כמו כן כללתי בפרק זה קישור למפה שהכנתי ב Google MAPS ובה פרטים שונים כולל איפה אנו גרים, בית הילדים ומסלול המונית שלוקחת אותנו לשם. תוכלו להתרשם איך נראית העיירה (או הכפר) מצילומי לווין. הרעיון שנוכל לעזור לאנשים אחרים שיבואו לאמץ מפה - לנו בטוח שמפה כזו היתה עוזרת.
והנה הוא לפניכם: העיירה בויירקה
בואו ונתחיל.
העיירה בויירקה ממוקמת 40 ק"מ דרומית מערבית לקייב, (ראו תמונה) ומונה כ 50 אלף תושבים (לא הצלחנו לראות עד כה שום צפיפות אנושית מינמלית שתסביר את הנתון הזה - יכול להיות שקר אז כולם בבתים).
התרבות היא שונה אין ספק. אמנם יש בנייה חדשה פה ושם אך זה נראה שבהרבה מובנים זה מרגיש כמו 20 שנה אחורה.משהותינו פה היה קשה לזהות שירותי עירייה למשל - כמו ניקיון הרחובות ושיפוץ או סידור העיירה, ואפילו משטרה כמעט ולא רואים (שוב, יכול להיות שבגלל הקור).
שטח נרחב מהעיירה הם בתי קרקע ישנים, חלקם משופצים טיפה - אבל ניתן לזהות בניית עץ, חצרות ישנות - כמו בסיפורים.
עוד לא עשינו זאת - אבל נראה שלטייל פה בין הבתים זה ממש כמו להיכנס לסיפור ישן.
העיירה גם מוקפת יערות.
בורות
בורות פתוחים ברחוב הם חלק מהשיגרה (דיברנו על כך בפרקים קודמים ומאז גם מצאנו עוד בור - כך שחשבנו לתעד אותם שוב), מה שגורם לחשוב שללכת פה בלילה זה ממש לא רצוי. בינתיים תיעדנו שני מינים של בורות - המרובע והעגול. העגול מתאפיין בצמיג שמעטר את שפתיו והמרובע....הוא פשוט מרובע. נראה שליפול לתוך שניהם בלילה זה לא ממש נעים.
הכיכר המבולגנת
לידינו יש כיכר שהיא הכניסה לעיירה מכיוון קייב (ראו מפה העיירה בויירקה). קראנו לה הכיכר המבולגנת, כי לא הצלחנו להבין את החוקיות שבה. אתמול נפל האסימון - אכן מצאנו עדות לשלטים שאומרים לרכבים הנכנסים לכיכר שזו אכן כיכר (ראו תמונה) - אך החוקיות שונה מבארץ (או בכל מקום אחר שאני הייתי בו עד היום): הזכות קדימה היא למי שנכנס לכיכר ולא למי שבתוכה.
בכל מקרה בתמונה אתם יכולים להבחין שהפרסום פה עובד - אני השתכנעתי משלט הפרסום בלי אפילו לדעת על מה הוא ולמה.
אנשיםהאנשים פה נחמדים כך נראה. אין כמעט סיכוי למצוא מישהו דובר אנגלית, אבל ניתן לראות שהם ינסו להבין ולעזור גם אם אינם יכולים לתקשר. הם די חייכנים ומדברים אלינו ברוסית גם אחרי שאמרנו "English English" - ואפילו מגבירים את הקצב ךכ נראה.
הרבה הולכים ברגל, צעירים וזקנים (וכלבים כמובן), ויש שרותי מוניות שירות שאפשר לעצור בכל מקום. כבר למדנו לומר לנהג "עצור לי פה בבקשה" (אוסטנויטה זדס פז'לויסטה) ואני חושב שזה המשפט הכי חיוני בינתיים.
הבניין שלנו:
הבניין בו אנו מתגוררים הוא בלוק מרובע ומאד לא חינני.
ליד דלתהבניין מצטופפים כמה כלבים בעיקר בלילה ומוקדם בבוקר - ואנו תוהים איך הם מעבירים את הלילה בקור הזה.
פעם אחת כבר נתנו להם נקניק לארוחת בוקר.
אנחנו שמחים לבשר שהמעלית בבניין, שעד עכשיו פעלה רק מקומה 3, פועלת עכשיו (טפו טפו טפו) גם מקומה 1. פשוט תענוג.
במכולת השכונתית כבר מכירים אותנו ומחייכים אלינו כשאנו מנסים לבטא מה אנחנו רוצים.
פחי האשפה לא רוקנו כבר כמה ימים. היינו מטלפנים לעירייה, באמת.
עד כאן. תהנו קצת מתמונות של העיירה. יש לה קסם משלה, אין ספק.
.jpg)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה